ארגון שתי"ל אסף מאגר גדול ומקיף של מומחים ומרצים בנושא עליה – רובם מקהילות עולים בעצמם. המאגר מתעדכן מדי שנה (אתם מוזמנים לשלוח מייל למילאנה (milanaa@shatil.nif.org.il) כדי לעדכן בפרטים של מרצים ומומחים שאינם מופיעים ברשימה.
מאגר מומחים לקהילות עולים

האגודה הבנ"ל של מתורגמנים רפואיים (IMIA) היא אחד הארגונים הותיקים ביותר בתחום. הקוד האתי למתורגמנים רפואיים  תורגם גם לעברית, וניתן להשתמש בו בהכשרת מתורגמנים, או בהטמעת שירותי מתורגמנות בארגון הבריאות.

תלמידה בקורס "מתורגמנות קהילתית" מתרגמת לאמהרית בבדיקת ראיה שערך החוג לאופטומטריה

מאמר שלי, שפורסם ב-2013, מקשר בין נוף לשוני (כלומר, הביטוי החזותי של שפות במרחב הציבורי) לבין המדיניות בארגון הציבורי כלפי הנגשה לשונית. במאמר אני בודקת נוף לשוני באחד מבתי-החולים בישראל, ומציעה מדדים לבדיקת הנגישות הלשונית של השילוט – מבחינת כמות ואיכות. ארגונים יוכלו להיעזר במדדים שבמאמר כדי לבדוק האם המידע במרחב הציבורי שלהם באמת מונגש לשונית.

ככה לא… (לא צולם בארגון ציבורי)

גם נגישות וגם חיוך

מסמך משותף של המכון להגירה ושילוב חברתי ב"רופין", המרכז הבין-תרבותי לירושלים, וג'וינט ישראל – מסייע לשירותי רווחה לישם עקרונות של כשירות תרבותית – ברמת הפרט והארגון. המסמך כולל כלים מעשיים וכמה מקרי מבחן מעניינים על דילמות שחווים עובדי רווחה בבואם לטפל באלימות במשפחה, הוצאת ילדים מהבית, בעיות כלכליות, טיפול בקשישים ועוד. בנוסף, ניתן להיעזר בכלים התיאורטים והסדנאיים שמופיעים במסמך.

תחום המתורגמנות ממוסד רק במספר תחומים במגזר הציבורי, אם כי השינויים בשני תחומים: המשפט והבריאות, ישפיעו לדעתי גם על המגזרים האחרים.

• בתחום הפלילי – על פי סדר הדין הפלילי קיימת חובה של המדינה לספק מתורגמן לאדם הזקוק לכך. ספקי התרגום אינם בתי-המשפט, אלא חברות פרטיות, מה שמקשה יחסית על שמירה על איכות אחידה. עם זאת, בשנים האחרונות נעשו צעדים למיסוד התחום, למשל באמצעות  בחינות סינון, וקוד אתיקה ולבוש שהמתורגמנים מחוייבים לחתום עליו.
• בתחום האזרחי – עדיין אין חובה לאספקת שירותי מתורגמנות, על אף שמספר הצעות חוק הועלו בנושא.
• בחקירות משטרה קיימת חובת שימוש במתורגמן בגבית עדות מאדם שאינו דובר עברית. המתורגמן יעלה על הכתב את העדות בשפה שבה נמסרה, העד יחתום על נכונותה, והמסמך יתורגם בכתב לעברית
• בביטוח הלאומי – קבע בג"צ בשנת 2014 כי חובת המוסד לדאוג למתורגמנים לשפה הערבית בדיוני הוועדות הרפואיות במזרח ירושלים. יש לשער שהחלטה זו תשפיע על זימון מתורגמנים גם לשפות אחרות. אגב, בדומה לניסיונות להסדיר את המתורגמנות בתחום האזרחי, גם פה הוגשה הצעת חוק, עוד ב-2009.
• בתחום הבריאות – קובע חוזר מנכ"ל משרד הבריאות כי שירותי הבריאות צריכים להיערך לאספקת שירותי מתורגמנות כאשר הדבר נדרש במהלך השירות והטיפול.

המציאות, כמובן, לא תמיד הולמת את רוח החוק – הרשויות לא תמיד מזמינות מתורגמנים, המתורגמנים לא תמיד מיומנים ובעלי הכשרה, ולכן זכויותיהם של אנשים מול מערכות ציבוריות והחוק נפגעות בגלל פערי השפה (וזה מצריך דיון בפוסט נפרד…)

ניבי דיין ואיה בידרמן פרסמו מאמר מעניין המשווה בין כשירות תרבותית בישראל, ארצות-הברית ואוסטרליה. המאמר מציג גם הגדרות שימושיות למושג הכשירות התרבותית – ברמת הפרט (הקלינית), רמת הארגון ורמת המערכת.

ארגונים ציבוריים (וגם כלכליים) מחפשים "מה יצא להם" מהפיכתם לכשירים-תרבותית. חברות כלכליות הבינו כבר כי על מנת להצליח בעסקים חוצי-לאום הם מוכרחים להפוך לכשירים-תרבותית. מעבר להיבט האנושי, כשירות תרבותית נותנת לארגון יתרונות רבים:

• עמידה בתנאי החוק – למשל: שירות שוויוני וצמצום פערים, נגישות לשירותים ועוד.
• חיסכון בזמן ובמשאבים (תקשורת יעילה ומכבדת, הימנעות מפעולות מיותרות, הימנעות מאיבוד עסקאות).
•  לקוחות שבעי רצון, שמרגישים רצויים, ושרמת החשש ואי-האמון שלהם פוחתת.
• עובדים שבעי רצון, לאור העובדה שהארגון לוקח בחשבון את תרבותם בתכנון השירות והפעילות.
• הפחתה של טעויות יקרות עקב בעיות-תקשורת ופערים תרבותיים. צמצום הסיכוי לתביעות על רקע פערי שפה שגרמו לשירות לקוי.
• נהלים וערוצים לפתור משברים וחיכוכים על רקע תרבותי ולשוני.

הנה כמה דוגמאות למחקרים בנושא:

• כשירות תרבותית בשוק תחרותי – מחקר אמריקני משנת 2012, שבדק מעל 100 בתי-חולים בקליפורניה, בדק את הקשר בין כשירות תרבותית ארגונית, יתרון תחרותי והכנסות.
• מנהלים מדברים על כשירות תרבותית – מנכ"לים של 60 בתי-חולים בארה"ב רואיינו על הסיבות שבשלן כדאי לארגון להיות כשיר תרבותית (איכות, שיווק, כספים וכולי)
• תכניות כשירות-תרבות, למשל, לאנשים בעלי מוגבלויות מושכות יותר משתתפים, אשר מסיימים את התוכנית ומדווחים על עליה בכמות הידע על מצבם, ושיפור ברווחה ובאיכות החיים.

בצד השמאלי-התחתון של הדף תמצאו חומרים שיעזרו לכם לתת שירות מצוין לאוכלוסיות תרבותיות שונות: כלים מעשיים, מאמרים, שיחונים וחומרים שנוגעים לתרגום, מסמכי מדיניות, קישור לארגונים ולמומחים ועוד.

החומרים מסודרים לפי תגיות – כדי להקל עליכם למצוא את החומרים שאתם מחפשים

תוכלו לשלוח אלי חומרים שמגיעים אליכם – חומרים שקראתם, פיתחתם או פרסמתם, יועצים שאתם מכירים ועוד. זה הכוח של הרשת – לשתף בידע!

אם אתם רוצים לקבל מידע עדכני ולהשתתף בדיונים על שונות תרבותית ולשונית ועל כשירות תרבותית – הצטרפו עכשיו לקבוצת הפייסבוק "לשונות"!

המרכז הבין-תרבותי לירושלים (שאני חלק מצוות הבריאות שלו) פרסם מדריך מרוכז שעוזר לארגוני בריאות ליישם עקרונות של כשירות תרבותית. המסמך בנוי כך שהאחראים לתחום יכולים להפוך את הארגון לכשיר ונגיש תרבותית. לדעתי, חלק לא קטן מהעקרונות ניתן לישום גם בארגונים ומוסדות מתחומים אחרים.

עוד חומרים מועילים בנושא כשירות תרבותית בארגוני בריאות תוכלו למצוא באתר המרכז הבין-תרבותי לירושלים

נכון לשנת 2014, אין בישראל מערכת ממשלתית להאמנה (accreditation) של מתרגמים ומתורגמנים*, ולכן לא תוכלו למצוא רשימה אמינה של אנשי המקצוע בתחום.

בישראל קיימות מספר תוכניות אקדמיות המציעות תעודה בלימודי תרגום בכתב (באוניברסיטת תל-אביב ובמכללת בית ברל) או קורסים כחלק מתארים שונים (דוגמת האוניברסיטה העברית בירושלים, או קורס בתרגום ערבית-עברית בבית-ברל, ובתכנית להוראת מורים לאנגלית בסמינר הקיבוצים). אוניברסיטת בר-אילן מציעה תארים מתקדמים בתרגום ובמתורגמנות – לאנגלית, לצרפתית, לערבית ולרוסית. בנוסף, פועלת באוניברסיטת בר-אילן תכנית תעודה להכשרת מתורגמנים לשפת הסימנים הישראלית. בוגרי תוכניות אלה הם בד"כ בעלי כלים לבצע עבודות של תרגום ומתורגמנות, אם כי רוב ההתמקצעות מתבצעת לאחר סיום הלימודים, כמו בכל מקצוע.

מקום טוב לחפש בו מתרגם או מתורגמן הוא אגודת המתרגמים בישראל, הארגון המקצועי של אנשים העוסקים בתרגום לפרנסתם. באתר האגודה אפשר למצוא מתורגמן בחיתוך שפה ותחום התמחות.

מתורגמן לשפת הסימנים ניתן למצוא דרך מרכז סל"ע, או מאחת מחברות התרגום שמתמחות בתרגום לשפת הסימנים. חשוב לדעת, שלמתורגמני שפת-הסימנים בישראל ארגון מקצועי, מלא"ח, שהחברים בו מחוייבים לכללי התנהלות ואתיקה מקצועית.

וכמובן, בשוק פועלות חברות רבות שמציעות שירותי תרגום בעל-פה (בעיקר בתחום מתורגמנות הוועידות) ובכתב. כדי לוודא שאתם מקבלים איש מקצוע, אתם יכולים לשאול את חברת התרגום את השאלות הבאות:

• איזו הכשרה ותעודה יש למתרגם/מתורגמן?
• האם המתורגמן/מתרגם חתום על כללי אתיקה מקצועית?
• מהם כללי הבקרה המקצועית על התרגום?
• מהו הניסיון שיש למתורגמן המוצע בתרגום בתחום שאתם מבקשים?

לצערי, ברוב המקרים השיקול המכריע הוא המחיר המוצע עבור עבודת תרגום. דעו: ככל שאתם משלמים פחות, כך הסיכויים נמוכים שהעבודה תבוצע בידי איש מקצוע מיומן. אני מכירה ארגונים שקיבלו עבודה ממש גרועה, או שנאלצו לשלם פעמיים – פעם עבור התרגום ופעם עבור התיקונים של העבודה. בתרגום בעל פה הסיכון אפילו יותר גבוה – קשה מאוד לתקן נזקים של טיפול או שיחה שתורגמה גרוע.

ולסיום: אנשי מקצוע רבים מספרים לי שכאשר הם צריכים מתורגמן לשפה פחות שכיחה, הם פונים לשגרירות של אותה מדינה. חשוב לדעת: רוב דוברי השפות בעולם אינם מסוגלים ומוכשרים לתרגם! עדיף תמיד לחפש איש מקצוע אשר עוסק בתחום. ישראל היא מדינה מגוונת מאוד מבחינה לשונית, וסביר להניח שתמצאו מתרגמים ומתורגמנים מיומנים יותר מאנשי השגרירות.

*מתרגם – אדם המעביר מסר משפה לשפה בכתב; מתורגמן – אדם המעביר מסר משפה לשפה בעל-פה