ארכיון הקטגוריה: בריאות

הקורונה לא מדברת שפות – הנגשה לשונית של מידע חיוני

“מה פתאום שמשרד הבריאות יתרגם את ההנחיות לערבית? השפה הרשמית בישראל היא עברית! זה לא מדינות ערב פה!”

“יידיש היא שפה מתה!”

“אם העולים האלה לא יודעים עברית, זה אומר שהם לא באמת רוצים להשתלב פה.”

ההתמודדות עם הקורונה מציפה גם דעות כאלה, שהיו פה מאז ומעולם.

נכון, בישראל השפה הרשמית היא עברית. הערבית עברה שינמוך מסויים עם חוק הלאום ולשאר השפות אין מעמד רשמי, גם לא לאנגלית.

אבל – בפרקטיקה משרד הבריאות וגורמים אחרים מבינים כבר כמה שנים שהשפה שאנשים מדברים בבית לא אמורה להיות מכשול בקבלת שירותים. בית חולים לא יגיד לאדם שמגיע למיון – “לא מדבר מספיק טוב עברית? בעיה שלך.”
מעבר לעובדה שבית חולים אינו משרד החינוך, הבינו שעדיף למערכת הבריאות לתרגם מידע – זה חיסכון בכסף, זה עוזר לבטיחות המטופל, זה מונע תביעות.

כלומר, הנגשה לשונית של מידע אינה (רק) זכות בסיסית, היא צעד פרקטי שנועד לתת שירות רפואי סביר, לחסוך כסף על אשפוזים חוזרים, שהייה מיותרת במיון, תביעות על רשלנות רפואית.

במדינות כמו ארצות הברית וקנדה, שבהן יש שפה רשמית אחת, חומרים מונגשים לעשרות שפות, בדיוק מהסיבות האלה.
ראו למשל את המידע שהעלתה עיריית ניו-יורק בנושא הקורונה. עשרות שפות כולל יידיש, עברית, וקראולית.

ובעיתות מגפה – גם התומכים הנלהבים ביותר בדומיננטיות השפה העברית צריכים להבין שאם הם לא רוצים להידבק, המידע חייב להיות מונגש לכמה שיותר שפות. הוירוס לא מבדיל בין דובר ערבית, טיגריניה, רוסית או צרפתית.
הנחיות להיגיינה אישית וציבורית חייבות להיות מונגשות כמה שיותר, ואגב – גם בעברית פשוטה – לטובת בעלי מוגבלות קוגניטיבית למשל.

מתחילת המשבר, אתר משרד הבריאות בנושא קורונה מופיע בארבע שפות. מאוד יכול להיות שצריך יותר הנגשה, אבל כרגע אין עם מי לדבר.

אולי זו שעתם של הארגונים החברתיים ושל מתרגמים ומתורגמנים להתגייס ולהנגיש את המידע. אני, כמובן, בעניין.
מוזמנים לפנות אלי אם אתם צריכים לתרגם לעברית או לאנגלית חומרים בנושא הקורונה. מבטיחה להמליץ על מתרגמים מצויינים בשפות אחרות

הנגשת מערכת הבריאות לחירשים וכבדי שמיעה

המכון לקידום החרש בישראל פרסם סרטון מצוין על ההנגשה (הלשונית והפיזית) של חירשים וכבדי שמיעה במערכת הבריאות.
אני מאוד אוהבת את ההמלצות לשימוש נכון במתורגמן – אשר נועדו לוודא שהאדם החרש (המטופל) הוא במרכז, ולא המתורגמן

כשירות תרבותית בבתי-חולים כלליים בישראל – מחקר ישראלי ראשון

מכון ברוקדייל פרסם את תוצאות המחקר הראשון בישראל שבדק את רמת הכשירות התרבותית בבתי חולים כלליים.

מממצאי המחקר:

  • הציון הממוצע של כלל בתי החולים במדד הכשירות התרבותית הוא נמוך-בינוני (2.24 בסולם 0–4), וטווח הציונים הוא גדול ונע בין 0.7 ל-3.2.
  • מניתוח ציוני מדד הכשירות התרבותית עולה כי רמת הכשירות התרבותית של בתי החולים אינה אחידה. כך למשל בתי חולים ממשלתיים הם הכשירים ביותר, אחריהם הציבוריים ולבסוף הפרטיים; בתי חולים שסיימו תהליך קבלת תו תקן של JCI (ארגון אמריקני המתמקד בבקרה של בטיחות החולה) הם ברמת כשירות גבוהה מאחרים; בתי חולים במחוזות דרום ומרכז כשירים יותר מאלה שבצפון ובירושלים.
  • המרואיינים ציינו את תפקידן החשוב של הנחיות חוזר מנכ”ל בקידום תהליך ההתאמה התרבותית ואת חשיבות מעורבותם של מנהלי בתי החולים.
  • הגורמים שהמרואיינים ציינו כמעכבים את תהליך ההתאמה התרבותית הם קושי בהבנה איך ליישם בפועל את הנחיות החוזר והעדרם של תקן לממונה כשירות תרבותית ושל משאבים ליישום השינויים הנדרשים.

מהממצאים עולה כי מספר כיווני פעולה יכולים לקדם את רמת הכשירות התרבותית: פרסום נספחים לחוזר מנכ”ל הכוללים הגדרות והנחיות ברורות ליישום הסטנדרטים בעניין איכות, תקינה ובקרה; הקצאת משאבים ייעודיים על-ידי משרד הבריאות; איגום משאבים ליצירת תשתית שיתופית של כלים וידע בין בתי החולים; הכנת תכנית עבודה שנתית לבית החולים; הקצאת תקן ממונה ומינוי ועדת היגוי בנושא בתוך בית החולים.

לצורך המחקר נבנו כלים יחודיים – כמותי ואיכותי, שאפשרו למדוד את רמת הכשירות התרבותית ב-35 בתי חולים, וגם להסביר את הגורמים שמקדמים וחוסמים את התהליך. כלי נוסף שפותח מודד את רמת הנגישות הלשונית של שילוט בבית החולים – וניתן להשתמש בו כדי לדעת עד כמה השילוט בארגון שלכם נגיש לדובר שפות אחרות.

אפשר לקרוא את הדוח כולו בקישור הבא (וכפי שתראו, אני הייתי אחד החוקרים השותפים למחקר).

דוח מכון ברוקדייל

הנגשת מערכת הבריאות בישראל לדוברי צרפתית – אתר Santé Israël

השבוע הושק אתר “Santé Israël” – האתר עונה על צורך מהותי בקרב דוברי צרפתית בישראל, שהגיעו ממערכת שירותי בריאות שונה – מבחינת אופי השירותים וצורת התקשורת עם המערכת והמטפלים. בנוסף, לעתים קיימים פערי שפה ותרבות, אשר מקשים על דוברי הצרפתית לצרוך את השירותים המגיעים להם, וגורמים לאי-הבנות ולחיכוכים.

אתר Santé Israël מסייע  להם להתמצא ולהתנהל במערכת הבריאות הישראלית – להבין אלו שירותים כלולים בסל, איך להזמין רופא, מה צריך לעשות כדי לא לשלם סתם על הביקור בחדר המיון ועוד ועוד.  חלקים שונים באתר מוקדשים לאוכלוסיות ספציפיות (ילדים, הגיל השלישי ועוד), או למצבי בריאות ספציפיים. באתר יש גם הרבה כלים שימושיים – למשל, לקסיקון עברי-צרפתי למונחי בריאות, מנועי חיפוש לשמות התרופות שדוברי הצרפתית מכירים במדינת המוצא אבל לא תמיד זהים בישראל, הדרכה לאיתור שירותים באתרי הקופות ועוד.

האתר מותאם לשימוש בסלולרי – אפשר לחייג מתוכו למספרי טלפון חשובים, לנווט באמצעות כפתורי WAZE לבתי-חולים ועוד. אפשר ליצור קשר ולשאול שאלות דרך אימייל וצ’ט, או דרך דף הפייסבוק שהוקם במקביל לאתר. עוד מעט יפעל גם פורום בנושאי בריאות, שיתרום לפיתוח קהילה סביב האתר.

אתם מוזמנים לשלוח את כתובת האתר לדוברי צרפתית החיים בישראל או מתכוונים לעלות אליה. אם אתם מטפלים גם בצרפתית, תוכלו להיכלל במאגר נותני השירותים שמופיע באתר. בנוסף אם יש מידע שלדעתכם צריך להיכלל באתר, לטובת דוברי הצרפתית, אנא כתבו לאתר.

האתר הוקם ע”י המרכז הבין תרבותי לירושלים, בתמיכת קרן פארמדום ובשיתוף אתר Santé Israël צילום מסךקרן רש”י.

 

סרטונים ומצגות בנושא מתורגמנות וכשירות תרבותית

אני מקבלת באופן קבוע פניות מארגונים, המבקשים סרטים או מצגות כדי להציג את נושא המתורגמנות המקצועית, או הכשירות התרבותית לעובדים בארגון. בעולם קיימים הרבה סרטים שניתן לרכוש, אבל גם משאבים שניתן להשיג ללא תשלום. בישראל כמות המקורות בנושא עדיין מצומצמת – אתם מוזמנים לשלוח אלי מקורות בעברית (או בשפות אחרות) ואני אשמח להעלות ולתת קרדיט*.

הנה כמה משאבים מהעולם:

  • קטע מתוך הסרט “פרח המדבר”, המדגים כיצד איש צוות שנקרא לתרגם, מסלף את הנאמר והורס לגמרי את השיחה בין הרופא לבין המטופלת

  • סרטון מצוין (15 דקות), מפרויקט UCLA Health – המסביר וממחיש את הבעיות שבשימוש במתורגמן לא מיומן, לעומת מתורגמן מקצועי, ונותן גם עצות לשיחה נכונה בתיווך מתורגמן

  • כמעט-אסון בשלושה חלקים: הסרטונים הקצרים הללו מדגימים איך מרגישה נפגעת תאונת דרכים, דוברת ספרדית, כשמביאים אותה לבית החולים. הצוות מנסה להיעזר באביה לתשאול אודות תרופות ורגישות לתרופות, ולמרבה המזל קורא למתורגמן של בית-החולים. אנחנו נתקלים בסיטואציות האלה יום-יום, וכן הסרטונים מצויינים להמחשה.

  • בתי ספר כשירים תרבותית – מצגת מעוררת מחשבה והצעות לפעילות. ההסתייגות העיקרית שלי מהמצגת היא שגם הצוות (ולא רק התלמידים) הם חלק מהמשוואה הרב-תרבותית בבית-הספר.

למי שמעוניין לצפות בסרטונים קצת יותר ארוכים, הנה כמה מומלצים:

  • הדרכה כיצד להשתמש בצורה נכונה במתורגמנים בבתי-המשפט (40 דקות) – מה מיוחד במתורגמנים בבתי-משפט (court-interpreters), לאלו כללי עבודה ואתיקה הם מחוייבים, מה חובות החוק האמריקאי בנושא, וכיצד כדאי להיעזר בהם.

חומרים בעברית:

  • משטרת ישראל מפרה את החוק, ומנצלת את אי-ידיעת השפה של חשוד בפשע כדי “לתפור” לו הודאה.

  • מה קורה כשאתה אתה גם חולה וגם לא מדבר עברית טובה. תחקיר ערוץ 10 על הקשיים והתסכולים שחווים מטופלים מקבוצות מיעוט לשוני. גם המטפלים מתוסכלים, קרוב לוודאי, אבל המטופלים עלולים לשלם על כך בבריאותם: לכתבה.
  • בדיקה שערך צוות התכנית “יהיה בסדר” בגלי צה”ל לגבי נגישות השילוט בבתי-חולים. אתם מוזמנים להקשיב לתמונת המצב ב-13 בתי-חולים.

 

*תודה רבה לנרי סבניה מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום באוניברסיטת בר-אילן על הסרטים בנושא .מתורגמנות בתחום אכיפת החוק

בריאות הנפש במגזר הערבי בישראל

המרכז למחקר ומידע של הכנסת פרסם מחקר בנושא מרפאות בריאות הנפש במגזר הערבי. בין שאר הבעיות, בולט במחקר החוסר החמור במטפלים דוברי ערבית – פסיכיאטרים, פסיכולוגים ומרפאים בעיסוק. לאור מחסור זה (שצפוי להצטמצם, עם בכלל, תוך שנים רבות), חשוב במיוחד להיעזר באמצעים אחרים של הנגשה לשונית, אך לפי הדו”ח כמעט שאין כאלה בנמצא. בעיות נוספות הן הנגישות הפיזית לשירותי בריאות הנפש, הנגישות הכלכלית ועוד.

תחום בריאות הנפש, אולי יותר מתחומים אחרים, מחייב חשיבה ויישום של עקרונות לכשירות תרבותית – החל בהכשרת מטפלים לעבודה בסביבה רב-תרבותית, העסקת מתורגמנים ומגשרים, תרגום חומרים חשובים ועוד. מעבר לכך, נדרשת מומחיות להבנת הפערים בתפיסות בנוגע למחלות נפש, השפעתן החברתית והתרבותית, והדרכים לריפוין.

פרויקט שירה פרנסקי: הנגשה של מידע בריאותי לישראלים דוברי אנגלית

עולים דוברי אנגלית בישראל סובלים מתופעת ה”שקיפות”. מאחר שכל ישראלי “צבר” בטוח שהוא דובר אנגלית מצוין, קיימת תפיסה שגויה לפיה דוברי האנגלית אינם מתמודדים עם פערי שפה ותרבות. מניסיוני, המציאות רחוקה מתפיסה זו. עולים ממדינות כמו ארה”ב, אנגליה, ודרום אפריקה מתקשים בנגישות לשירותי ציבור חיוניים – גם בגלל פערי השפה, וגם כי התרגלו למערכות שונות ולצורות תקשורת שונות עם הממסד.

כדי לגשר על הפער, קם פרויקט שירה פרנסקי. הפרויקט הוקם ע”י גבריאל פרנסקי אחרי פטירתה מלימפומה של אשתו הצעירה, שירה ז”ל, עולה מארה”ב שלא הצליחה לממש את כל זכויותיה או לקבל את כל התמיכה המוצעת בארץ עקב מכשולים לשוניים ותרבותיים. מטרת הפרויקט היא לעזור לדוברי אנגלית להתמצא במערכת הבריאות בארץ בעיקר על ידי יצירת, תרגום והפצת חומרים באנגלית על ניווט מערכת הבריאות ומימוש זכויות נלוות. לשם כך, הפרויקט יוזם ומקדם תוכניות שונות הן לבדו והן בשיתוף פעולה עם ארגונים, עמותות וגורמים רלוונטיים הפועלים במערכת הבריאות בארץ. הפרויקט הוא היחידי מסוגו בארץ. כיום הפרויקט הוא חלק מארגון עולי אמריקה וקנדה בישראל (AACI)

. פרויקט שירה פרנסקי גם מפרסם ומפיץ חומר ומאמרים מקוריים באתר משלו. באתר ניתן למצוא מידע, באנגלית, על ארגונים תחומי הבריאות, מידע על מחלות וטיפולים, ובלוג המאפשר לדוברי אנגלית לחלוק מניסיונם מול מערכת הבריאות בישראל. בנוסף, הפרויקט מציע עזרה להנגשה תרבותית ולשונית לגורמים במערכת הבריאות וכן שירותי תרגום מקצועיים במחירים מסובסדים.

קוד האתיקה למתורגמנים רפואיים (IMIA)

האגודה הבנ”ל של מתורגמנים רפואיים (IMIA) היא אחד הארגונים הותיקים ביותר בתחום. הקוד האתי למתורגמנים רפואיים  תורגם גם לעברית, וניתן להשתמש בו בהכשרת מתורגמנים, או בהטמעת שירותי מתורגמנות בארגון הבריאות.

סטודנטית בקורס "מתורגמנות קהילתית"  באונ' בר אילן מתרגמת בבדיקת ראיה

תלמידה בקורס “מתורגמנות קהילתית” מתרגמת לאמהרית בבדיקת ראיה שערך החוג לאופטומטריה