ארגונים ציבוריים (וגם כלכליים) מחפשים "מה יצא להם" מהפיכתם לכשירים-תרבותית. חברות כלכליות הבינו כבר כי על מנת להצליח בעסקים חוצי-לאום הם מוכרחים להפוך לכשירים-תרבותית. מעבר להיבט האנושי, כשירות תרבותית נותנת לארגון יתרונות רבים:

• עמידה בתנאי החוק – למשל: שירות שוויוני וצמצום פערים, נגישות לשירותים ועוד.
• חיסכון בזמן ובמשאבים (תקשורת יעילה ומכבדת, הימנעות מפעולות מיותרות, הימנעות מאיבוד עסקאות).
•  לקוחות שבעי רצון, שמרגישים רצויים, ושרמת החשש ואי-האמון שלהם פוחתת.
• עובדים שבעי רצון, לאור העובדה שהארגון לוקח בחשבון את תרבותם בתכנון השירות והפעילות.
• הפחתה של טעויות יקרות עקב בעיות-תקשורת ופערים תרבותיים. צמצום הסיכוי לתביעות על רקע פערי שפה שגרמו לשירות לקוי.
• נהלים וערוצים לפתור משברים וחיכוכים על רקע תרבותי ולשוני.

הנה כמה דוגמאות למחקרים בנושא:

• כשירות תרבותית בשוק תחרותי – מחקר אמריקני משנת 2012, שבדק מעל 100 בתי-חולים בקליפורניה, בדק את הקשר בין כשירות תרבותית ארגונית, יתרון תחרותי והכנסות.
• מנהלים מדברים על כשירות תרבותית – מנכ"לים של 60 בתי-חולים בארה"ב רואיינו על הסיבות שבשלן כדאי לארגון להיות כשיר תרבותית (איכות, שיווק, כספים וכולי)
• תכניות כשירות-תרבות, למשל, לאנשים בעלי מוגבלויות מושכות יותר משתתפים, אשר מסיימים את התוכנית ומדווחים על עליה בכמות הידע על מצבם, ושיפור ברווחה ובאיכות החיים.